החלטה בתיק ב"ל 2154 / 08

1.       בהחלטה מיום 22.3.11 דחינו את גרסת התובע לפיה בין יום 16.10.06 ליום 8.1.07 ביקר התובע אצל ד"ר לבנון מספר פעמים, מעבר לביקור מיום 24.10.06 אותו אישר ד"ר לבנון במכתבו מיום 24.10.10 (תר/1) ואשר הנתבע הסכים לקיומו. דבר הביקור הנוסף מיום 24.10.06 הובא בפני מומחה בית הדין על מנת שיבחן האם יש בו כדי לשנות ממסקנותיו אודות הקשר הסיבתי שבין הארוע מיום 16.10.06 לבין האוטם מיום 5.2.07.

2.       ביום 17.4.11 השיב המומחה כי אין בביקור זה כדי ליצור את ה'גשר' הדרוש לשם קיומו של קשר סיבתי בין הארוע לבין האוטם. בכך דחה המומחה את עמדת המומחה מטעם התובע ולפיה "הסימפטומים של התקף הלב ו/או התעוקה הבלתי יציבה נמשכו החל מהארוע החריג של ה- 16/10/06". לענין זה הפנה המומחה למסמך חדר המיון מיום 5.2.07 המציין קיומם של מיחושים "מזה חודש וחצי". המומחה השיב כי "באם יתברר כי אכן התקיימה תסמונת תעוקתית החל מה- 16/10/06 ובהפסקות קצרות לסירוגין עד 5/2/07" כי אז יתקיים הקשר הסיבתי האמור.

3.       ביום 7.6.11 שב התובע והגיש בקשה שתכליתה הוספת עובדות שמטרתן לנסות וליצור את אותו 'גשר' הדרוש לביסוס הקשר הסיבתי. בתצהירו התומך בבקשה טען התובע כך:

"3.  אני טענתי וטוען כי נעלם חומר מתיקי הרפואי בכל הנוגע לביקורים שנערכו בחודשים 11,12 שנת 2006.

4.    סוגיית ביקורים דנן הינה משמעותית והמומחה מטעם בית המשפט עמד על חשיבות הרצף בין מועד הארוע לאישפוז (יצויין כי המומחה בתשובות ההבהרה לא שם לב כי גם ב-8/1/07 הופניתי לביצוע בדיקת אקו והוא בטעות מדבר על רצף שנמשך עד 5/2/07).

5.    מאחר ואני עומד ועמדתי על קיומם של ביקורים אלו והעדתי בנדון, החלטתי לשוב ולעמת את ד"ר לבנון בנדון. ד"ר לבנון טען בפני כי לא הייתי אצלו בחודשים 11,12 אלא במסגרת ביקורים של אבי אצלו, הוא סיפר לו על מצבי.

* ד"ר לבנון הוציא אישור בנדון ביום 3/6/11, ורצ"ב האישור ואישורים על ביקורי אבי.

6.    יודגש כי אני ממשיך וטוען כי ביקרתי במרפאת לבנון הן לבד והן עם אבי בחודשים 11,12 ואישורו של ד"ר לבנון מהווה ראייה לכך. (אני טוען כי אופן הנפקת האישור על ידי ד"ר לבנון נובע מסיבה של חשש מתביעה בעילת רשלנות רפואית, שכאמור בחוות דעת פרופ' מרקביץ, הבדיקות שבוצעו בקופת חולים לא היו כדבעי).

7.    עובדה חשובה כאמור לעיל בדבר ביקורים נוספים או שיחות שקיים הרופא המטפל באופן לא רישמי עימי או עם אבי, מן הראוי שתעמוד בפני המומחה מטעם בית הדין אשר התלה בכך את קיום הקשר הסיבתי..."

במכתבו של ד"ר לבנון מיום 3.6.11 (לבנון/1) נכתב כך:

"מר כחלון עמי חווה סטרס בגין אבן הכנסה בעיסקו ב-16 ל-10 2006 והתלונן על דפיקות לב ולכן פנה עוד באותו יום למרפאת קפלן - בוצע אקג שפוענח כתקין. בתאריך 24 ל-10 2006 בא למרפאתי לראשונה כדי שאתרשם מהאקג - ואכן ראיתיו והיה תקין. אז התלונן על חולשה דפיקות לב יובש בפה והרגשת קור. המלצתי על מנוחה ומעקב בהמשך אם ימשיך לסבול. מאז לא בא למרפאתי עד 8 ל-1 2008 אך אביו מר כחלון שלום מטופל אחר שלי היה במרפאתי לצרכיו שלו ומסר לי שהבן עדיין חלש ולא מרגיש טוב. האב היה אצלי פעם אחת בנובמבר ושלוש פעמים בדצמבר לצרכיו הוא. נראה לי שמר כחלון עמי סבל כבר מתעוקת חזה מתפתחת עוד טרם בואו אלי לראשונה. אקו לב בוצע בעיכוב אליו נשלח כאשר בא אלי שוב עם תלונת חולשה קשה ופלפיטציות במיסגרת בירור. נראה  לי שיש המשכיות מצב המיוחס למחלת הלב ממנו סבל. יש לציין שלפני כן המטופל לא בא אלי בתלונות אילו." (כך במקור - א.א.).

יאמר כבר בשלב זה כי במכתבו של ד"ר לבנון נפלה טעות שכן בחודשים נובמבר - דצמבר 2006 נערכו בסה"כ שלושה ביקורים של האב (ולא ארבעה) וזאת במועדים הבאים: 26.11.06, 18.12.06, 24.12.06 (לבנון/2א' - לבנון/2ג').    

4.       ביום 14.9.11 נחקרו התובע וד"ר לבנון, ובהמשך סיכמו הצדדים את טענותיהם. להלן החלטתי :

5.       תחילה נציין כי לא מצאתי טעם לשנות מההחלטה מיום 22.3.11 לגבי הביקורים הנוספים של התובע - בין לבד ובין ביחד עם אביו. לגבי הביקורים הנוספים לבד אצל ד"ר לבנון - את דברנו אמרנו בהחלטה מיום 22.3.11. אציין רק זאת:

א.      ד"ר לבנון אינו תומך בגרסה זו.

ב.       הטענות על שני ביקורים שהסתיימו בהפניה לא.ק.ג., ובכלל זה הטענה על קביעת תור לא.ק.ג. פעמיים וביטולו - הן טענות כבושות שלא עלו עד כה (גם לא ב'סבב' הקודם) וגם אין להן שום אחיזה בראיה אובייקטיבית. לטענת התובע ד"ר לבנון ביקש שהתובע יקבע תור ויוציא טופס 17, אך לא הוצגה כל הפניה לבדיקה שכזו, גם לא הוצג שום רישום מחשב על פעולה כאמור.

ג.        לא השתכנעתי כי מהעובדה שאין תיעוד לגבי הביקור מיום 24.10.06 יש להקיש שכך נעשה גם לגבי יתר הביקורים הנטענים, וההפניות החסרות לבדיקות א.ק.ג.. יש לזכור שתיקו הרפואי של התובע מתועדים ביקורים.

6.       לגבי הטענה על ביקורים בהם נכח התובע ביחד עם אביו, אציין כי גם לגרסתו של התובע מדובר בביקור אחד שכזה. גם לגבי ביקור שכזה לא שוכנעתי לקבל את גרסת התובע, שכן מדובר בגרסה שבאה לעולם רק לאחר חוות הדעת של המומחה ובתגובה אליהן והיא אינה נתמכת בראיה אחרת. כך למשל, ד"ר לבנון כלל אינו מאשר ענין זה והוא מתייחס רק לביקורים של האב לבדו.

7.       לגבי הטענה כאילו האב מסר לד"ר לבנון על מצבו של בנו (התובע) במהלך אחד מהביקורים בחודשים נובמבר - דצמבר 2006 הרי שגם בה לא השתכנענו. ראשית, עולה כי ד"ר לבנון לא זוכר האם ההתעניינות שלו במצבו של התובע נעשתה במהלך הביקורים בחודשים הנ"ל או במהלך ביקורים מאוחרים יותר לאחר חודש 1/07. שנית, מלכתחילה אינני נוטה לייחס משקל לאמור בלבנון/1 משלושה טעמים: (א) ב"כ התובע טען כי עדותו של ד"ר לבנון 'לא הותירה רושם רב'. אם לטעמו יש בעיית מהימנות עם עדותו של ד"ר לבנון אזי הדבר מקרין גם לגבי משקלו של לבנון/1; (ב) מעדותו של ד"ר לבנון עולה כי פרטים רבים הובאו לפניו למעשה בדיעבד על ידי התובע והוא נסמך עליהם, כך עולה כי ללבנון/1 הוספו סימפטומים מיום 16.10.06 שלא היה להם זכר קודם לכן (יובש בפה והרגשת קור); (ג) הגם שבחקירה הנגדית התובע ניסה להרחיק עצמו ממה שיכול היה להצטייר כהפעלת לחץ על ד"ר לבנון לקבלת האישורים, הרי שמגרסתו של התובע עצמו עולה כי הוא "התעמת" עם ד"ר לבנון בקשר לביקורים, ובנסיבות אלה את 'עימות' והתראה בהגשת תביעות מלכתחילה לאישורם שניתנים בדיעבד לאחר שנים רבות יש משקל מופחת, אם בכלל.